דרום אפריקה למתפנקים

היום שלי החל מנסיעת ספארי ב 5 וחצי לפנות בוקר, כשהשעון המעורר מצלצל ברבע ל 5 משתלט עליי מרמור קל, נו באמת, מה לקום עכשיו? אסתכל על חיות באחד הפרקים של Planet earth. אבל עד מהרה המרמור מתחלף להתרגשות קלה וכשאני מגיעה ללובי של הלודג' וריח של קפה ממלא את המקום אני כבר מחייכת, מוזגת את הקפה לכוס לקחת ועולה על הג'יפ. רוח רעננה נושבת והשמיים מתבהרים להם עם כל דקה שעוברת. אימפלות מקפצות במרחבים הפתוחים וחזירי יבלות מתרוצצים בהיסטריה למשמע קולות הג'יפ בו אנו נוסעים. המדריך שלנו מסביר שהם חיות ביישניות.

אנחנו מצליחים לראות עדר של פילים עם הרבה פילים קטנים שמתחבאים בין רגלי אימותיהם, צבוע בודד, ג'ירפות, זברות, היפופוטם יוצא מן המים וציפורים נודדות. ראינו גם שני קרנפים לועסים עלים ואפילו לאופרד עצל שהלך באיטיות,עקבנו אחריו עם הג'יפ עד שהוא נשכב על סלע ואפשר לנו לצלם כמה תמונות שבהחלט ניתן לשים אחת מהן בעמוד השער של נשניונל ג'אוגרפיק.

לאחר כשעה וחצי של נסיעה אנחנו עוצרים בלב הספארי ויורדים מהג'יפ למתוח רגליים, הטרקר שתפקידו לאתר בעלי חיים והמדריך שלנו עורכים שולחן עם מגוון משקאות ועוגיות ומציעים לנו קוקטייל חם שמורכב משוקו, קפה ואמרולה. אף שמדובר באלכוהול ב 7 בבוקר, אף אחד לא מסרב וכולם מרימים לחיים ומתענגים על המשקה.

אנחנו חוזרים לארוחת בוקר בסביבות השעה 8 וחצי. קשה לי לבחור מרוב אפשרויות אבל לבסוף אני בוחרת ביצי בנדיקט עם בייקון, מיץ תפוזים וקפוצ'ינו. הנוף מהמרפסת שבה אני אוכלת פונה בדיוק לנהר, מה שמאפשר להתבונן על החיות ממש מתוך המרפסת של הלודג'.

כשאני מסיימת לאכול אני הולכת לחדר, יש לי כמה שעות עד לארוחת הצהריים וזה הזמן להחליט מה לעשות בהם: ללכת לחדר כושר (פחחח..), לעשות מסאז', להיות בספא, לרחוץ בבריכה, לעשות שנ"צ מוקדם או לקרוא ספר? ההחלטה קשה למדי.

באחת מתחילה ארוחת הצהריים וכשהמלצרית מגיעה עם התפריט אני מגלה שאפשר להנות מהספארי גם ממש בתוך הצלחת. למנה העיקרית אפשר לבחור בין סטייק יען לשניצל קודו אך כמובן שניתן גם להזמין מנה צמחונית, מנות כשרות וגם מנות ללא גלוטן. במנות הראשונות אפשר למצוא סלט ומרק דלורית ובקינוחים אפשר לבחור בין 4 אפשרויות או פשוט לקחת הכל.

בשלוש יש תה של אחר הצהריים שמוגש בלובי של הלודג'. כשמגיעים מגלים שזה לא פשוט כמו שזה נשמע. ישנו בופה עם מבחר מאפים ועוגות ושורה של משקאות קרים וחמים. זאת הזדמנות מצוינת לדבר עם שאר האורחים ולהחליף חוויות.

ב 4 וחצי אנחנו יוצאים לנסיעת ספארי בשקיעה, מזג האויר נעים מאוד, רוח קרירה מלטפת וצבעים חמים מכסים את הספארי, צובעים את הטבע בגווני כתום וזהב.

אנחנו נוסעים בין העצים, לעיתים ממש בתוך הצמחייה כדי לראות כמה שיותר מקרוב את בעלי החיים. גם בנסיעה זו אנחנו רואים הרבה חיות, אך תשומת הלב של הטרקר נמשכת במיוחד אל להקת לביאות ואריה צעיר ששכבו בעצלות על הדשא, התמתחו והתגלגלו מצד לצד באיטיות. השמש שקעה וכבר התחיל להחשיך ונראה כאילו אין שום סיכוי שהלהקה תרים את עצמה בקרוב. המדריך שלנו הציע לנו להמתין שכן אחת הלביאות התרוממה והחלה ללכת, אחריה הצטרפו שאר האריות. דווקא שהיה נראה כי משהו עומד לקרות, האריה הצעיר נשכב שוב והלביאות התפזרו.

חיכינו בסבלנות על יד האריה, מאירים בפנס אל המרחב בחיפוש אחר הלביאות. כשהפנס כבה והמנוע דמם, יכלנו להתמזג אל הטבע כאילו היינו חלק ממנו. השמיים התמלאו כוכבים וניתן היה להקשיב לקולות הספארי: קרקורי צפרדעים, זמזומי חרקים וציוץ ציפורים מרוחק נשמעו ללא הפסקה. המתנו כך כחצי שעה עד שהמדריך הדליק שוב את הפנס וראינו לביאה, התחלנו לעקוב אחריה עם הג'יפ וכששוב כבה הפנס היא נעלמה בחשכה.

המתנו חסרי תקווה כשלפתע, נשמעו שאגות וצלילי עשבים זזים, מנוע הג'יפ נהם בעוצמה, דיבורים ערים נשמעו במכשירי הקשר של המדריכים והתחלנו לנסוע במהירות בשטח הפתוח. צמחים וענפים נרמסו תחת גלגלי הג'יפ, קצב חילופי המידע במכשירי הקשר התגבר והפניות של הג'יפ הפכו חדות יותר וקופצניות, פנסי הרכב האירו יחד עם הפנס שאחז הטרקר והרגשתי ממש בתוך מרדף אינטנסיבי כמו שרואים בסרטים. אחזנו חזק בכיסאות כי המשכנו להתקדם לעבר צמחים ועצים רבים עד ששם, ליד שיח קטן ראינו את 5 הלביאות, האריה הצעיר וגנו שמנסה בכוחותיו האחרונים להימלט מהם. הוא שוכב על צידו ודוהר עם רגליו הקדמיות אך מאמציו עולים בתוהו שכן חלק מבטנו כבר פתוחה ואחת הלביאות דוחפת את ראשה פנימה וקורעת ממנו את בשרו. קולות מצמררים של פיצוח, בליעה וליקוק נשמעים ללא הרף, נשימותיהם האינטנסיבית של האריות מתגברות אף יותר ופניהם נצבעות באדום. הם מזיזים אותו, מושכים ונוגסים בו, אנחנו עומדים כ 2 מטר מהם וצופים במחזה שנדיר לראותו בנסיעות ספארי.

מרחוק מגיע צבוע ונעצר לא רחוק מהרכב שלנו, הוא מתיישב ומתוך מקהלת הצלילים הרבים ניתן לשמוע גם אותו, מתנשם ומחכה שתורו לאכול יגיע. אנחנו עסוקים באריות, אך בכל פעם שאני מזיזה את ראשי לבדוק היכן הצבוע אני רואה אותו במקום אחר, יותר קרוב אלינו, וזה מזכיר לי סרטי אימה. אני מפחדת שבפעם הבאה שאסתובב לחפש אותו הוא כבר יישב לידי במושב.

וכשבאמת הצבוע יושב ממש ליד הג'יפ מתחתיי, מגיע האריה, שואג ומתנפל על הצבוע שממהר לברוח, וואו! קשה לתאר את הסיטואציה הזאת, היא הייתה פשוט מרתקת.

מחזה מעורר התיאבון הזה גורם גם לנו לרצות לאכול אז אנחנו עושים את דרכנו חזרה אל הלודג', שם מחכה לנו מדורה וסעודה לאור נרות. בתום הארוחה ניגשת אלי השפית ושואלת אם נהניתי מהארוחה וכשאני מהנהנת בהסכמה ומודה לה אני מתחילה ללכת לחדר ובדרך מלווה אותי אחד העובדים. יש חיות באזור וחשוב שמישהו יתלווה אל האורח בדרכו לחדרו.

מלאת התרגשות אני מתארגנת לישון, מעניין מה אראה מחר בנסיעת הספארי…

לכתבות נוספות על טיולים באפריקה  לחצו כאן

להזמנת טיול פרטי לאפריקה השאירו פרטים באתר או התקשרו.