שבט המסאי – שמורת מסאי מארה (קניה) ושמורת הנגורונגורו (טנזניה)

ביתם של בני השבט מתחלק לשני אזורים עיקריים – שמורת המסאי מארה שבקניה ושמורת הנגורונגורו שבטנזניה. שבט המסאי מכונה גם "מגדלי הבקר". הם ידועים בכשרון הצייד שלהם, הם מעולים בריקוד ובקפיצה לגובה ולא פחות חשוב – הם חיים בשלווה עם העובדה שאלפי תיירים מבקרים בשמורות שלהם לכל אורך השנה. המסאי הוא שבט נודד, בעל לבוש מסורתי מובחן הכולל טאנגה אדומה, צמידים לרוב ושרשראות עבות. כשבני המסאי מגיעים לבגרות, כמובן שהדבר מלווה בטקס מיוחד, במהלכו יוצאים הנערים לשטח הפראי ושורדים בתנאים מאתגרים במשך כמה חודשים. לאחר מכן, נערכת חגיגה שמחה במיוחד בנוכחות כל חברי הכפר, המלווה בשירה וריקודים.

שבט ההדזבה – צפון טנזניה

שבט ההדזבה משתייך לקבוצת שבטי הבושמנים בטנזניה, והוא כמעט היחיד בעולם ששומר עדיין על מסורות הצייד והלקט באדיקות. כיום השבט מונה כ-1,000 איש המקיימים אורח חיים נוודי. בשל כך, אין להם מקום קבוע וניתן למצוא אותם בצפון טנזניה, סביב עמק יאידה ובאגם אייסי. אם יזדמן לכם להאזין לשיחה בין בני השבט, תגלו כי היא מזכירה במידה רבה צקצוקים ונקישות בלשון שאין בהם ממש. השפה המיוחדת הזו מסייעת למקומיים לתקשר זה עם זה בזמן ציד, מבלי להבהיל את החיות ולהבריח את ארוחת הערב שלהם (והלבוש שלהם…). בני שבט ההדזבה לבושים בפיסות עור מינימליסטיות, הם חיים בבתי ארעי הבנויים מענפים וזרדים ומקיימים אורח חיים מרתק.

שבט הדטוגה – ימת אייסי, טנזניה

זהו שבט של ציידים-לקטים שמתגורר  בקרבת אגם אייאסי בצפון טנזניה. שבט זה מתפרנס מגידול בקר שמספק את רוב צרכיהם, מעבודות מלאכה שונות ומחקלאות ולמרות שהוא מנהל אורח חיים מסורתי, פרימיטיבי (למשל סירוב לרכוש חינוך מודרני) ואותנטי- הוא נחשב ידידותי לתיירים.

מאמינים שמקור השבט הוא באזור מערב אתיופיה ודרום סודן ושהם הגיעו לקניה ולטנזניה לפני כ-3000 שנה. אמנם אנשי השבט חיים בהרמוניה עם הטבע שמסביבם, למשל צדים חיות ומנצלים אותן באופן מקסימלי – אוכלים את בשרן, מכינים בגדים מהעור שלהן ומשתמשים אפילו בדם ובחלב לצרכים מסורתיים או מעשיים. עם זאת, לבושם של בני השבט נחשב ססגוני במיוחד : שמלות מעור בצבע אדום, צמידים מחרוזים שנעשים בעבודת יד, מחרוזות ייחודיות ועוד.

לשבט זה טקסי התבגרות נשיים וגבריים כאחד. הטקס הנשי כולל צילוק העור שמסביב לעיניים והטקס הגברי כוללת הריגת אויבים (אנשי שבטים אחרים) ובעלי חיים. אמנם טקסי ההתבגרות פחות נהוגים כיום כמו בעבר, אבל יש 2 טקסים נוספים שנשמרים בקפדנות : פוליגמיה והתאבלות ארוכה במיוחד על מתי השבט (לעיתים אפילו במשך שנה שלמה)

שבט הדורזה- דרום אתיופיה

שבט הדרוזה, הנחשב לאחד השבטים הקטנים בדרום אתיופיה, חי בסגנון מגורים מיוחד במינו. אם תיכנסו אל הכפר צ'נצ'ה בו חיים בני השבט, תגלו בתים מפתיעים בצורתם, להם גגות קש גבוהים המזכירים ראש של פיל בצורתם. המקוריות של בני השבט לא עוצרת שם, שכן בכל פינות הכפר תוכלו להתרשם בגדים, שמיכות, קירות, גדרות ושטיחים הארוגים בסגנון המיוחד לבני השבט. שבט הדורזה ידוע ביכולת האריגה שלו, והשילוב בין הכשרון הזה לבין הנופים המדהימים סביב יוצרים ביקור בלתי נשכח.

שבט האמר- דרום אתיופיה

ומאחד השבטים הקטנים ביותר באתיופיה לאחד השבטים הגדולים שבהם – בני ההאמר. אחד הדברים המאפיינים את שבט ההאמר הוא ההקפדה שלהם על הופעה חיצונית מושקעת במיוחד. הן הנשים והן הגברים מקשטים עצמם בתכשיטים מקסימים, עשויים נוצות וחרוזים. שיערם של הגברים מרוח בבוץ וצבוע בחלקו הקדמי באדום, ואילו שערן של הנשים גזור בצורה המזכירה קסדה ושזור כולו ראסטות צפופות.

מאפיין נוסף של שבט ההאמר הוא היחס הבולט שהם מעניקים לטקס ההתבגרות. טקס האוקלי כולל, בין השאר, קפיצה מעל שורה של עשרה שוורים, כשהנער עירום לחלוטין. המטרה היא לבחון האם הילד יציב ובעל שיווי משקל, האם יש לו את האתלטיות הדרושה והאם הוא אמיץ דיו כדי להשתתף בטקס. הטקס המקביל של הנערות שהגיעו לפרקן כולל מחזות נעימים עוד פחות, במהלכו הבנות רוקדות, שרות ומתגרות בנערים הצעירים שקפיצת השברים כבר מאחוריהם. הנערים, מצידם, מצליפים בגב החשוף של הנערות ויוצרים בו צלקות. לא נעים.

שבט המורסי-דרום אתיופיה

בתחום הפארק הלאומי "מאגו" נמצא אחד השבטים האגרסיביים והקיצוניים ביותר שחיים באזור דרום אתיופיה. אל מקום המגורים שלהם חובה להגיע עם שומר חמוש מטעם הפארק הלאומי, שתפקידו הוא לתווך בין השבט לבין המבקרים ולקבל אישור לביקור. על אף שהחווית הביקור עשויה להיות לא פשוטה (לא מעט תיירים מדווחים על משיכה בבגדים מצד המקומיים, דרישה להצטלם איתם בתשלום או כיתור בני השבט את המקומיים), זהו אחד השבטים הייחודיים ביותר באתיופיה. נשות השבט נוהגות לתחוב "צלחת" בשפתן התחתונה ובאוזניים, וכולם – נשים וגברים – נהנים להתקשט בפריטים ביזאריים במיוחד – מצבע לבן מרוח על הגוף, דרך אביזרי עור ועד לשיניים, קרניים ואביזרי מתכת.

שבט ההימבה – נמיביה

בני שבט ההימבה מהווים את אחד השבטים העתיקים והקדומים ביותר באפריקה. מוצאם המקורי הוא משבטי הבונטו אך היום הם מיושבים בעיקר באזור קאוקולנד שבנמיביה. זהו אזור מדברי ולא פשוט למחיה כלל, אך נראה שהמקומיים מתמודדים איתו בכבוד.

את העולם המערבי פגשו בני השבט רק בסוף המאה ה-20, אך דבר זה לא מנע מהם לשמור על חייהם המסורתיים ולדבוק במנהגיהם העתיקים. הם מתגוררים בבקתות עשויות עצים ובוץ ועוסקים בעיקר ברעיית צאן וצייד.

בניסיון להתמודד עם החום הלוהט, מורחים בני ובנות השבט את גופם ושערם באבקה המורכבת משמן עיזים המעורבב עם באבקת חרסית אדומה. כך ניתן לזהות את בני ובנות השבט באופן המובהק ביותר, זאת בנוסף לעובדה שנשות השבט לא נוהגות לכסות את פלג גופן העליון. הנשים לבושות חצאיות עור עיזים, מוסיפות טבעות מתכת, חרוזים מיוחדים ומכינות תכשיטים מקליפות ביצי יען. בקרב בני השבט, כאמור, נשמרים מנהגים עתיקים. לדוגמה, הגברים הבוגרים בשבט עורכים ברית מילה בגיל 12 לילדים שהגיעו לבגרות, ובכל כפר דולקת אש 24 שעות ביממה. זוהי אש קדושה סביבה נערכים טקסים ייחודיים, ואסור להתקרב אליה או לנהוג בה בזלזול. עם זאת, מדובר בשבט מסביר פנים ואפילו חברותי, כך שאם תיקלעו לביקור באזור – אל תהססו להתקרב, ולהכיר מקרוב את אחד השבטים המרתקים באפריקה.

לכתבות נוספות על אפריקה לחצו כאן

למפגש עם השבטים השאירו פרטים באתר או התקשרו.