צפון אתיופיה

בואו לגלות עולם אפריקני במסע מרתק לאתיופיה

 צפון אתיופיה:  מוזיאון פתוח בנוף מרהיב

רוב האנשים המגיעים לאפריקה בוחרים לבקר בספארי או לראות שבטים פרימיטיביים מיוחדים. 
אבל, אם תחליטו להוסיף ביקור גם בצפון אתיופיה תגלו אפריקה שונה לגמרי עם מונומנטים המדברים על תרבות עתיקה הניתנת להשוואה עם תרבויות יוון ורומא, טירות מהמאה ה -17 בהן מלכים חיו במותרות יתר על משחקיהם הפוליטיים לאין ספור וגם כנסיות חצובות בסלע ותכשיטים המוסתרים בנוף המחוספס של טיגריי.
אוצרות רבים חבויים עדיין מתחת לאדמה וממתינים להתגלות, כמו גם תעלומות רבות אחרות שעדיין צריכות להפתר: מי עיצב את 12 הכנסיות החצובות בלליבלה ואילו טכניקות שימשו לחציבת הכנסייות בצורה מושלמת לחלוטין בתוך סלע אחד?  איך הוקמו האובליסקים הענקים של אקסום? האם היה זה באמת מכוח ארון הברית כמו שהכהנים של אקסום נוהגים לספר? מי בנו את מקדש הירח ביאהה לפני יותר מ-2500 שנים, ומי היו אבותיהם?

נוסף על אלו, בנסיעה בצפון אתיופיה אין רגע דל, הנוף והטבע לעולם לא יהיו משעממים. צמחים בירוק נדיר, שדות טף, הרים מוצקים, דרכים ונוף עוצרי נשימה וערוצי נהרות עמוקים ומרהיבים יחלפו לנגד עינכם.

במקומות שונים ניתן לבקר בשווקים צבעוניים. בבתי קפה קטנים, אפשר לטעום את האווירה והקפה האתיופיים ואפשר גם לבקר במסעדה או בבר וליהנות ממוסיקה וריקודים מסורתיים. התושבים מכניסי האורחים של אמהרה וטיגריי ישמחו לקבל אתכם בבתיהם כאורחי כבוד ולתת לכם לטעום משהו מאורך החיים והתרבות היומיומיים במשפחה האתיופית.

גונדר

בלב נוף שאין דומה לו, הפכה גונדר במאה ה -17 לבירת הממלכה האתיופית תחת שלטונו של המלך פאסילאדאס שבנה את הטירות הראשונות והמפורסמות בגונדר. בנו, יוהנס הראשון, בנה 2 טירות נוספות שאחת מהן שימשה כספרייה. נכדו ליאסו הראשון בנה אף הוא טירה. שנהב, זהב ואבנים טובות היו משובצים בתוך הפנים שלה והיא תוארה כ"יפה יותר מארמונו של שלמה". 
כשהולכים בין המסדרונות הנטושים, ניתן  לדמיין בקלות את הסעודות הגדולות שהתקיימו שם ואת תככי המשפט שהתרחשו במתחם.
בריכת פאסילאדאס ממוקמת במתחם מוצל ויפה השווה ביקור. כיום היא מלאה רק פעם בשנה, בחג הטימטקט היא נמצאת במרכזה של חגיגה נהדרת.
כנסיית ברהאן דברה סלאסי, שנבנתה על ידי ליאסו הראשון מפורסמת בציורי הקיר היפים והצבעוניים בהם מוצגות סצנות תנכיות והיסטוריות מימי הביניים. מן התקרה ניבטים 80 מלאכים בעלי תווים אתיופים אשר מסתכלים בעיניהם החומות הגדולות.

לליבלה

"במאמץ כביר וכאב איום, נהייה הסלע כנסיה פתאום", כתב היסטוריון במאה ה-17. לליבלה מוכרת גם בכינוייה "פטרה האפריקאית" ו"ירושלים החדשה". אין  ספק כי 12 הכנסיות החצובות, שבנייתן החלה בתקופת שלטונו של המלך לליבלה (המאה ה -13), ראויות להזכר לצד פלאי תבל. האגדה מספרת כי קיבל לליבלה חזון שמימי והמלאכים עזרו לו לסיים את העבודה בן לילה. אבל סביר יותר כי לליבלה קיבל את השראתו במהלך גלותו בירושלים, שם נטעה בו הכמהה לבנות סוג של "ירושלים חדשה" באתיופיה, אשר תהה נגישה לכל האתיופים. במציאות, לליבלה לא כל כך נגישה מכיוון שהיא שוכנת בהרי לסטה והיא עדיין מבודדת למדי. העיירה הקטנה לא השתנתה מאז בניית הכנסיות לפני 700 שנים. כשהולכים סביב הכנסיות המושלמות בצורתן, ומשתמשים במנהרות תת קרקעיות המקשרות בין כנסייה אחת למשנהה ומרחוק נשמעת שירת הנזירים, אפשר להרגיש כאילו מכונת זמן הביאה אתכם אל עולם מסתורי מיימי הביינים. בנוף ההררי המוצק בו מוקפת לליבלה, ניתן לערוך סיורים מעניינים בהליכה או על גבי חמור וליהנות מנוף מרהיב בדרך אל כנסיות חצובות בסלע בסביבת העיר.

בהאר דהאר ואגם טאנה

בהאר דהאר תמיד היתה מרכז המסחר. עדיין הטאנקוות (סירות פפירוס קטנות) 
משמשות למסחר ותחבורה. במיקום מצויין על חופי אגם טאנה, עם שדרות דקלים, שווקים ססגוניים, מלאכות יד ומרכזי אריגה, זהו מקום נהדר לישהות בו.

זה גם בסיס טוב לטיולים בסביבה. ניתן לשכור סירה ולבקר באיים הרבים שבאגם עם מנזרים עתיקים ואוצרותיהם. בניית מנזרים אלו התחילה סביב 1400 לספירה, רוב הנזירים מבלים את ימיהם במדיטציה וטיפוח גני המנזר, כך הם מעבירים את חייהם בצורה עצמאית לחלוטין. הכנסיות בנוייות לעתים בסגנון אפריקאי, כצריף גדול ועגול. ברבות מהן ציורי קיר יפים שהנזירים שמחים להראות כמו גם ספרי תנ"ך וכתבי יד עתיקים ואוצרות נוספים. מסופר, כי במנזר טאנה צ'רקוס, הוסתר ארון הברית במשך 800 שנה עד שהובא לאקסום. ואכן, אפשר לראות שיש כמה מעמודי התווך כמו למשל שרידים של מה שנראה כמזבח. החלק העליון של העמודים חלול  מאחר ששימש מיכל עבור דמם של בעלי החיים שהוקרבו. מנהג זהה למה שהיה נהוג בבית המקדש.

רכס הרי סימיאן

צפונית לגונדר בדרך אל אקסום נמצא רכס הרי סימיאין. הרכס מציע מחזה נפלא וייחודי: פסגות גבוהות, ערוצים עמוקים, עמקים ונהרות, שדות שעורה זהובים וכפרים פסטורליים.

ההר הגבוה ברכס (4439 מטר) הוא ראס דג'ן ורוב הפסגות עוברות את קו ה-4000 מטר. רק דרכים מעטות נגישות לרכב ממונע, אבל כל האזור נחצה על ידי שבילים המשמשים את המקומיים למעבר מכפר לכפר ולהובלת בעלי החיים למרעה, מה שהופך את המקום לאידיאלי לטרקים. ניתן להעביר ימים לאורך השבילים שמדי פעם עוברים דרך הכפרים בתוך נוף עוצר נשימה, לעיתים קרובות נתקלים במושבות של בבוני גלדה אנדמיים, עם רדת הלילה, בין הערוצים התלולים, ניתן לעתים קרובות לצפות בזאב האתיופי.


אקסום

אימפריית אקסומייט (לעיתים מוזכרת כממלכת אקסום), היתה למרכז המסחר החשוב בצפון מזרח אפריקה. האימפריה הטרום-אקסומייטית התעצמה החל מהמאה ה-4 לפנה"ס עד שהגיעה לשיאה במאה הראשונה לספירה. היא הייתה לשחקן מרכזי במסחר בין האימפריה הרומית והודו העתיקה. שליטי אקסומייט קבעו את המסחר במטבע שלהם. המדינה הקימה את ההגמוניה שלה על שרידי ממלכת כוש, התערבה פוליטית בחצי האי ערב, ובסופו של דבר הרחיבה את שליטתה באזור עם כיבוש ממלכת הימירייט.

תחת שליטתו של המלך אזאנה אקסום הייתה לאימפריה הגדולה הראשונה שהתנצרה ואף הוכרזה על ידי הנביא הפרסי מאני כאחת מארבע המעצמות הגדולות של זמנו, יחד עם פרס, רומא, וסין.
אקסום, הבירה העתיקה של הממלכה נמצאת בצפון אתיופיה. 

אקסום היא העיר העתיקה ביותר באתיופיה וגם מקום מנוחתו לכאורה של ארון הברית וביתה של מלכת שבא.
באתר המדהים מצבות אבן רבות, מונוליטים או אובליסקים המייצגים את עקבות התרבות העתיקה. בעיר העתיקה ניתן לראות שרידי בתים שונים, ארמונות וקברים עתיקים, כולל קברה של מלכת שבא.

כנסיות הסלע החצובות של טיגריי

סמויים מן העולם, בין הרי אתיופיה ישנם מאות כנסיות ומנזרים החצובים בסלע, עם כל תעלומותיהם ושרידיהם היקרים.
הכנסיות החצובות של טיגריי תוארו על ידי האקדמאית הבריטית אייבי פירס  כמורשת התרבותית-היסטורית המשמעותית ביותר של העם האתיופי.

רוב אבני החן האדריכליות נמצאות גם כיום בשימוש פעיל, ציורי קיר וחפצי הקודש מימי הביניים, וכל אחד מהם חדור בהילה וברוחניות המחלחלים מהסלע ממנו גולפו.

keyboard_arrow_up Call Now Button
טיול באפריקה עם אפריקני